העולם העסקי הגלובלי צועד צעדי ענק באינטרנט. כלים לקשר ישיר עם הלקוח, כמו רשתות חברתיות, סרטוני וידיאו ובלוגים, מאפשרים גם למנכ"לים הבכירים והמורמים מעם לדבר עם הלקוחות שלהם באופן בלתי אמצעי. 

איילה צורף מ-TheMarker כתבה יופי של טור על כך שהבלוגים מחליפים את מסיבות העיתונאים

http://shivuk.themarker.com/news/index.dot?id=30801

איילה נותנת כדוגמא את העובדה שגליה מאור הודיעה על פרישתה מהמרוץ לראשון בנק לאומי דווקא בבלוג שלה, באופן ישיר, ולא באמצעות מסיבת עיתונאים.

   הפעולה של מאור היתה קצת חריגה בנוף העסקי הישראלי, שעדיין מעדיף לנהוג בשמרנות וללכת בערוצים המקובלים – השקות, מסיבות עיתונאים והודעות לעיתונות. נראה שבזירת העסקים העולמית יש למנכ"לים קצת יותר אומץ, והם פשוט מדברים ישירות עם הלקוחות שלהם: בטוויטר, בפייסבוק ובבלוגים. הם מקבלים תגובות, מנהלים שיחות שכולם יכולים לראות ועושים שירות נהדר לחברה ולמותג שלהם, כיוון שהם מציגים ערכים של שקיפות, קדמה ויכולת הקשבה ללקוחות.

  מסיבות העיתונאים, בפורמט הישן שלהן, כבר לא רלוונטיות. נראה לי שהגיע הזמן שכתבים יפסיקו לבזבז את הזמן שלהם בהתרוצצות בין השקה של ארטיק לבין הודעה רשמית על משהו שכולם כבר ידעו שיקרה מזמן. באמצעים של היום, הכתבים יכולים לשבת מול המחשב, לראות ולשמוע מה יש למושא הסיקור להעביר, לשאול שאלות ולבצע את עבודתם העיתונאית בצורה מושכלת הרבה יותר.  

 ברור לכולנו שאנו נכנסים לעולם חדש בתקשורת ההמונים. זו אחת הסיבות שהקמתי את PressCast ביחד עם גדי סוקניק. PressCast היא פלטפורמה ראשונה מסוגה לעריכת מסיבות עיתונאים ואירועים תקשורתיים באמצעות האינטרנט. סוג כזה של שירות מאפשר לבכירי עולם העסקים לתקשר עם הלקוחות שלהם בצורה הרבה יותר יעילה ואישית - כיוון שהשידור פתוח ונגיש לכל מי שמתעניין. אף אחד לא צריך לרוץ יותר למסיבות עיתונאים ולאכול בורקסים עבשים.

בעולם של היום, לא צריך לכתת רגליים. מספיק להקליק על העכבר.

אומרים, שאם פייסבוק הייתה מדינה, היא הייתה החמישית בגודלה בעולם. אז נסעתי לבקר. אני אוהבת לנסוע לחו"ל. אבל, כמו ישראלית טובה, התמקדתי במחוז "יזרעל", חובה לכל תייר.
יצא לי להכיר לא מעט, את הכוכבת החדשה והלוהטת ביותר בעיר ה"רשת החברתית". בדרך, צברתי הרבה שעות פייסבוק.
הצלחתי לא להפוך לחוואית מן המניין, אבל, כן הצלחתי להתבונן, להשתתף ולחטוא בעצמי ובעיקר, להסיק מסקנות ממה שקורה במחוז הנדיר הזה.
אמנם, אין לי 520 חברים כמדגם האומניבוס הישראלי הקלאסי, אך בהחלט ראיתי מדגמים מיצגים - נשים וגברים, צעירים מאוד ומבוגרים מידי, תותחי אינטרנט יחד עם תינוקות רשת, חברים עם שלושה חברים וחברים עם שני כרטיסים של 5,000 איש כל אחד.המסקנות ידידי, אינן מעודדות.. (more…)

בזמנו כולם רצו אתרי אינטרנט, זה נראה הדבר הטבעי לעשות. הרי אתר הוא למעשה כרטיס הביקור שלך אותו אתה יכול להציג לכל מי שרוצה לדעת פרטים על החברה שלך.היום כולם רוצים בלוגים. הם לא בטוחים מה זה אומר, אבל זה מה שהם רוצים וזה מה שהם יקבלו. כנראה. ממישהו, לא בטוח שמאיתנו. אנחנו לא ממהרים לבנות בלוגים ובטח שלא ממהרים להכניס כל ארגון לתוך המדיה החברתית.כדי לפעול בתוך מדיה חברתית צריך לרצות את זה, אבל יותר מכך, צריך להיות נכון לדעת למה זה טוב (או לא טוב), בשביל הארגון שלך.

כשאנחנו באים ללקוח אנחנו תמיד נפגשים לישיבה מקדימה כדי לבדוק שאנחנו לא הולכים לבזבז לנו וללקוח הפוטנציאלי את הזמן היקר שלו ושלנו.

לשם כך אנחנו מנסים לענות על 4 שאלות:

1. אילו מטרות הלקוח יוכל להשיג בפעילות במדיה חברתית?

2. אל מי אנחנו מכוונים את המסרים שלנו?

3. באילו כלים ניתן להגיע אל הקהל הזה?

4.האם נוכל לתרגם את השירותים שלנו לרווח ממשי?

כדי להדגים עד כמה מדיה חברתית יכולה להועיל לכל ארגון, אפשר להדגים את זה עם המקרה המסובך ביותר, קידום מלכ"ר. מוסד ללא כוונת רווח שואף להגדיל את החשיפה אליו על מנת להגיע לתורמים פוטנציאליים. שירות שיכול להשיג מטרה זו הן קבוצות CAUSE בפייסבוק.מאחר והאינטרנט מפולח לקהילות מאופיינות מאוד, מעט עבודת מחקר תאפשר לאתר את אוכלוסית היעד שלנו ולכוון אליה את המסרים.

עד כאן אנחנו עומדים על 3 מתוך 4 שאלות שהצבנו.

השאלה השלישית כבר עוסקת ב-ROI, החזר ההשקעה המתקבל מהשירותים.כאן אנחנו נכנסים למעגל אינסופי של תהיות מה הוא ה-ROI לאותו לקוח. האם זו הגדלת המכירות? יצירת יחסי ציבור? הגדלת חשיפה? שמירה על תדמית? את השאלות הללו אנחנו משאירים פתוחות כדי לתת ללקוחות לענות עליהן ומכאן לגזור תוכנית עבודה להשגת מטרות אלו.

נשמח לשמוע מכם בתור גולשים אילו ארגונים וחברות צריכים להיות נוכחים במדיה החברתית.