אתמול השקנו את השואו רום החדש של בית העיצוב "ילון" הרצליה. החלל עמד עדיין במערומיו הבטוניים אך עוצב כמו לופט ניו יורקי אמיתי. מיצגים מרהיבים של הקריסטל פאלאס הגיעו היישר ממילאנו, שמלות כלה של הסטודנטים של שנקר הוצגו במלוא הדרם ותאורת לדים סקסית ביותר עיטרה את המקום.

בגודל אמיתי זה נראה פשוט מדהים. יצירה מבית "שנקר"

גולת הכותרת של הערב, היתה אורחת הכבוד – נדיה סוורובסקי, סגנית נשיא החברה ודור חמישי לשושלת הקריסטלים המכובדת. היא ויקינגית מדהימה, בנויה לתלפיות (שלושה חודשים אחרי לידה) מתנשאת לגובה 1,90 בערך, עם פני מלאך וחיוך ממיס. בקיצור, חברים, היא גרמה לי לרצות לרוץ איתה לעבר השקיעה… (מוסיקה רומנטית. סוף.)

וגם היא נראית מדהים בגודל אמיתי. נדיה סוורובסקי

בשקט ובצנעה, היא התייחסה לכל מי שפנה אליה, היא מצאה נושא שיחה אחר עם כל אחד, בין אם הוא אדריכל ובין אם הוא עיתונאי. גם לאחר שעות של עמידה על עקבי סטילטו גבוהים, היא המשיכה לחייך לכולם ולהתעניין בכל מעצב שפנה אליה. 
רגע מרגש ביותר היה כאשר היא הודתה לילון, האיש שלפני 20 שנה הפך להיות הנציג הרשמי של החברה בישראל, עוד לפני שהמותג הפך להיות כזה…

נדיה סוורובסקי עם ורה מ"הישרדות"

בנאומון קצר לשלל המוזמנים (וגם כמה שלא הוזמנו, אבל הגיעו) ורגע לפני שחשפה את "קריסטל הפינה" (כן, אבן הפינה של ילון היא גוש קריסטל לא מלוטש בגודל מפלצתי) היא הודתה לקהל המעצבים הישראלי, שבשנים האחרונות גילה את סוורובסקי ומשתמש בו באופן יצירתי ביותר.

אליקים ילון, נדיה סוורובסקי והקריסטל

היה ערב מדהים.
תודה לכל האורחים ולכל אנשי התקשורת  שהגיעו, תודה לנדיה ובעיקר, תודה לצוות בית העיצוב ילון, שהשקיעו את נשמתם באירוע!

נ.ב נדיה נשואה. אני אחזור לצד שלי…

נדיה ואני, תמונה למזכרת

עיצוב. תחת קטגוריה זו אפשר להכניס כמעט כל דבר, למעט ניסויים בבני אדם (לזה כבר קוראים "אומנות"). בתערוכה שהתקיימה בבית ילון בת"א לפני כחודש וחצי, בה הציגו סטודנטים ממגמת עיצוב אופנה ועיצוב תכשיטים (צורפות) בשנקר את עבודותיהם, ניתן היה ללא ספק להתרשם מסגנונו של הדור החדש, ששואף לעצב לנו את עתיד. הסטודנטים המוכשרים נתבקשו להכין, בהתאם למסלולם המקצועי, שמלות כלה או כתרים וצמידים שעליהם שובצו אבני סברובסקי. שיתוף הפעולה או החסות, אם תרצו, לפרוייקט - הניב תוצאות מרשימות, יפות ומקצועיות בהחלט.

אך בין כל השמלות, התכשיטים, הכתרים והצמידים – היתה "עבודה" אחת שהרשימה אותי במיוחד. אולי זה בגלל שלא התחברתי ל"אובר-דיזיין" של העיצובים האחרים, ואולי זה בגלל שאני אדם פרקטי מיסודי – אבל את שמלת הכלה שיצר ועיצב רוסלו שמרייה, הצלחתי באמת לדמיין על בחורה בשר ודם, (לעומת שאר השמלות שישבו יופי על בובות הראווה, אבל לא ממש הצלחתי לראות איך הן מגיעות אל מתחת לחופה). הנה כמה שורות הסבר "רשמיות" על השמלה:

שמלת הכלה מעוצבת בהשראת "גלדריאל", נסיכת האלפים מהסרט "שר הטבעות" - דמות היוצאת מהאדמה, בעלת מידת טובות אך עם צד מורד הבודק את הגבולות בין מוכר לאפל. השמלה עשויה מבדים בסיסיים: טריקו, לייקרה, שילוב של אבני סברובסקי בגוונים טבעיים (בז', חום) ליצירת אפקט אורגני ושילוב קריסטלים בגווני תכלת וסגול להשלמת הזרימה והשמימיות

בשורה התחתונה, לדעתי לבחור הצעיר יש פוטנציאל. אבל האם הוא באמת יממש אותו? לטובתו – אני מקווה שכן. והאמת, גם לטובתנו.