אני לא מאלה שהבריקו בשיעורי מתמטיקה בתיכון או סטטיסטיקה באוניברסיטה, אבל דווקא את תחילת העבודה בחרתי לסכם במספרים:
4 פעמים הגעתי למשרד יח"צ חדש, ומה אני אגיד, הפעם החמישית לא קלה יותר.
2000 שקל הוצאתי בארבעה ימי שופינג בחופש שלקחתי לפני תחילת העבודה. חבל שרק היום אני רואה בעיתונים שהתחילו הנחות סוף עונה… מסתבר שדווקא יש מחיר לחופש.
10 עיניים בוחנות הסתכלו עלי ביום חמישי, כשהצטרפתי לישיבת הצוות השבועית ב"סיגל אביטן" והוצגתי בפני הבנות. כשהגעתי לעבודה כבר הסתכלו עלי פחות…
9 בבוקר ביום ראשון היתה טבילת האש הרשמית.
3 סמסים קיבלתי עם ברכות להצלחה בעבודה החדשה. ואני כבר חשבתי שאני יותר פופולרית.
100 פעמים אמרתי לעצמי שאני צריכה לסגור דאבל בעיתון יומי, שער במוסף סוף השבוע וכתבה מרכזית במהדורת החדשות הטלוויזיונית של שישי בערב. אז מה אם אני פה רק שעה?!
16 שנים אני מכירה את יובל, מנהלת אדמיניסטרטיבית במשרד, אבל לא התראינו מאז שסיימתי תיכון. הקול המוכר, החיוך והרצון לעזור הקלו מאוד את ההגעה למשרד, עוד משיחת הטלפון הראשונה שלה לקבוע לי פגישת היכרות עם סיגל.
223 מילים כללה ההודעה לעיתונות הראשונה שכתבתי תחת הלוגו של "סיגל אביטן".
11 דפים כוללת רשימת הלקוחות של "סיגל אביטן". פלא שעוד לא למדתי אותה בעל פה?
102 היא השלוחה של מגי, המנהלת האדמיניסטרטיבית של המשרד, שלקחה אותי תחת חסותה והיתה לי כאם, אחות ובייביסיטר. לא שהשתמשתי בטלפון הרבה, פשוט קראתי לה "מגי" והיא כבר באה עם חיוך.
18 פעמים כבר ביקשו ממני עזרה והתייעצו איתי. אין ספק, אני מתחילה להחזיר את ההשקעה.
74 מיילים כבר קיבלתי אתמול. רובם היו דואר זבל.
20 דקות בלבד הספקתי לשבת עם דיקלה, מנהלת מחלקת אופנה ב"סיגל אביטן", עד ששתינו היינו צריכות לצאת לפגישות. ביום השני לעבודה אני מקווה שיהיה לנו יותר זמן.
2 מפגשים עם לקוחות היו לי כבר ביומי הראשון: גם פגישה לקראת מסיבת השקה של משקה האנרגיה XL וגם אירוע בערב לציון השקת מזגני העילית של מיצובישי.
מיליון התלתלים הארוכים של נעמי ואיילת והג'ינג'יים של רונה, ממש, אבל ממש, ראויים לאזכור וציון. לעולם לא אצעד לבד.
5 פעמים ציינתי "סיגל אביטן" בפוסט. זה מספיק?!