האגדה האורבנית של סטיב ג'ובס

נכתב ביום ראשון, 25 באפריל 2010 על-ידי סיגל אביטן


סטיב ג'ובס, למרות הצגות הזעם המפורסמות שלו, בטח יושב עכשיו במשרדו ומחכך ידיים בהנאה ואולי מצחקק גם צחקוק מרושע. ולמה לא – הצליח לו, כמו שאומרים. בהשקעה מינימלית וחזון מקסימלי, הוא הצליח שוב לגייס לטובתו את התקשורת – כמעט בלי שהיא הרגישה.

 

הסיפור הפעם הוא האייפון החדש. הדגם הכי משוכלל, שאף אחד, חוץ מכמה מהנדסים באפל, עוד לא ראה; הדגם שכולם רוצים לדעת מה יהיו הפיצ'רים החדשים והמלהיבים בו. עד עתה כמעט ולא דלפה אינפורמציה על מוצרים עתידיים של אפל. הם יודעים לשמור על הסודות שלהם טוב מאוד כשהם רוצים. לפני ההשקה של האייפון או האייפד ראינו תמונה פה ושם, שמועה כזו או אחרת, אבל בטח לא מכשיר שלם, שאתר הטכנולוגיה גיזמודו יכול לפרק לגורמים ולנתח עד לרמת השבב האחרון

 

http://gizmodo.com/5520164/this-is-apples-next-iphone

 

לפי הסיפור, מהנדס תוכנה אחד איבד את המכשיר בפאב, בעת שחגג את יום הולדתו והשתכר קצת. מישהו מצא אותו, לא איתר את הבעלים המקוריים וגיזמודו קנו את המכשיר האבוד והבלעדי ב-5,000 דולר. המהנדס המאבד (או שמא, המתאבד), כך אומרים, עומד בפני פיטורים כואבים במיוחד, על שהעז לאבד את יצירת המופת הבאה של אפל. בקיצור, הוא הצליח לעצבן את סטיב ג'ובס.

 

אני לא קונה את זה. מדובר באגדה, ספין, סיבוב תקשורתי וטון של יחסי ציבור מהזן המתוחכם ביותר.

 

תגידו לי אתם, איזו סיבה יש למהנדס תוכנה דרג ג' להסתובב עם אב טיפוס של מכשיר כל כך פופולרי בפאב, שיכור למחצה? למה המכשיר לא סגור באיזו כספת, עם גישה מוגבלת לעובדי אפל נאמנים בלבד?

 

כל הסיפור הזה נוטף טריקים ושטיקים של יחסי ציבור, ולגמרי צריך להוריד את הכובע בפני ג'ובס וה-PR שלו.

 

אישית, יצא לי לעשות הרבה מהלכים מושכי תשומת לב בתחום יחסי הציבור: הלבשתי סוסים, הצמחתי דשא במטבח, שקלתי את שרי וח"כי כנסת ישראל, הפכתי את הבית של העיתונאים למסעדה כדי להשיק סטייק פרגית, יצרתי סקרים שחינכו שוק, יצרתי שמלה מקונדום ועוד לא מעט ספינים שהשתיקה יפה להם. אבל גם לי יש מה ללמוד, ואני יושבת כאן ירוקה מקנאה מהמהלך המבריק של אפל, שסובבו את כולם סביב האצבע הקטנה, ולימדו אותם בדרך שיעור בתקשורת שיווקית. לא רק טכנולוגיה הם יודעים לעשות – גם ביחסי ציבור הם אלופים, ואני מצדיעה להם בראש מורם.

 

השקה רגילה של עוד אייפון, משוכלל ככל שיהיה, לא היתה בשום אופן מושכת כזו כמות של דיונים ערים, פוסטים בבלוגים, טוויטים ושאר בלאגן. סטיב ג'ובס דאג לנו לכל המרכיבים החשובים באגדה: תאונה מסתורית, גיבור טראגי, דרמה תקשורתית, איומים בסקנדל עריפת ראשים והמון מהומה ורעש. דרמה במיטבה. הו סטיב, רק אל תפטר את המהנדס המסכן! כולנו מזילים פה דמעות.

פוסטים מומלצים
  • הסופה
  • איך לגור בתל אביב ולמצוא חתן
  • רשתות חברתיות נתנו ביסוס עובדתי למושג יחסי ציבור
  • כשסלבריטי אומר לך שזה כדאי, זה באמת כדאי?
  • 2 תגובות לפוסט "האגדה האורבנית של סטיב ג'ובס"

    1. יוסי יסעור |

      ואולי, כמו בהרבה מבצעים חשאיים, הסודיות גורמת לכך שהקבוצה, במקרה זה APPLE ובמקרים אחרים ממשלת ארה"ב (מפרץ החזירים, פרל הארבור), לא שומעת דעות מנוגדות וביקורתיות על תכניותיה, והתוצאה היא כשלון, כמו זה של אייפון גירסה 4 שכנראה יעלה ל- APPLE מיליארדים לשקם.

      יחצנות וטריקים ושטיקים הם חשובים מאוד לצורך יצירת מודעות למוצר או לשירות או למועמד פוליטי, אבל הם אינם תחליף לאיכות המוצר עצמו, לטיב השירות ולאישיותו של הפוליטיקאי.

      ועל כך נאמר במשלי י"א - נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר, אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָעַם.

      היחצנות המוגברת של משה קצב רק הגבירה את הסלידה ואת התיעוב כלפיו.

    2. סיגל אביטן |

      אין ספק שיחסי ציבור, טובים ככל שיהיו, הם לא ערובה להצלחת מוצר/מועמד וכיוב.
      לתקשורת יש את הכח להניע לפעולה, אך אם המוצר לא יעמוד בהבטחה,סופו כאייפון 4 ועוד אינספור דוגמאות..

    הוסף תגובה